לעיסה

לעיסה = ל-עיסה פעולה פשוטה שרובינו עושים ביום יום באופן ספונטני אך לא בהכרח מייחסים לה חשיבות. מטרת פעולה זו היא למעשה, להפוך את המזון בפינו לבלילה של חומר, מעין עיסה. מדובר בפעולה מיכנית של קטישת המזון הנכנס לגופינו באמצעות השיניים, הלשון השרירים והרוק. זהו הפירוק המיכאני היחידי הקורה בגופינו. שאר תהליכי הפירוק המתרחשים בגוף הם תהליכים כימיים הנעשים באמצעות חומצות ואינזימים המפרקים את המזון.

כאשר המזון הופך לעיסתי, אזי המשך הפירוק במערכת העיכול יהיה קל ומהיר יותר וחסכוני בבזבוז אנרגיה לטובת העיכול. מערכת העיכול היא צרכנית האנרגיה השניה בגופינו אחרי המח. אך בשונה מהמח, עליו יש לנו פחות שליטה, פה בהחלט אנו יכולים לחסוך באנרגיה ואז כמובן נרגיש הרבה יותר אנרגטיים.

פעולת הלעיסה, מלווה בסיבוב האוכל בפה על גבי הלשון, והרטבת במזון בעזרת הרוק שגם זה תהליך מבורך לגוף. ברוק נמצאים חומרים של מערכת החיסון, נוגדנים, קוטלי חיידקים, חומרים המחדשים את רירית הקיבה ועוד. הפרשת אינזימים מסויימים מתחילים בתהליך העיכול בפה. כמו: ליפאז - מפרק שומנים, ביקרבונט - מנטרל חומציות ועמילאז - מפרק עמילנים. פסטה ודייסות עמילניות לעיתים לא מצריכות לעיסה ואז לא מתערבבים בפה ולא מתחיל תהליך של פירוק.

הלעיסה משחררת נוטריינטים מתוך התאית. עצם כתישת התאית, מוביל לכל מה שיש בתוכה לצאת החוצה וכך גם האינזימים יכולים לפעול על יותר חלקי מזון ולהשפיע.

אכילה איטית ופעולת לעיסה מתמשכת מאפשרים לנו לשלוט על כמויות המזון שאנו צורכים. כשהמזון נכנס לקיבה והיא נמתחת ומתמלאת זה מפעיל רצפטורים - חיישנים הנמצאים בדופן הקיבה המזרימים אותות של שובע להיפותלמוס - מרכז הרעב והשובע הנמצא במח. נדרשות בין 20 ל25 דקות מתחילת האכילה עד שהאותות מהקולטנים בקיבה מגיעים למח ואז מגיעה תחושת השובע. הלעיסה "מעבירה" לנו את הזמן הזה וכך נעצור בזמן ונאכל את הכמות הנכונה.

הקדמונים אמרו: "בדרך בה האדם לועס הוא מתנהל, חושב ומתפקד". אופן הלעיסה ומשך הזמן שלה מוביל להפקת לקחים ובירור של האדם. איך הוא מתבונן על המציאות. לעיסה טובה מפתחת יותר התבוננות.

מומלץ בזמן אכילה להרגיע את הנפש. להתייחס לצורת האכילה: ישיבה בשולחן, בסביבה רגועה, בכלים נאים עם פחות הסחות דעת של מסכים מסוגים שונים או רעשים. למעט בדיבור, לזהות דפוסים מגרי מתח ולהימנע מהם.

לסיכום, לעסו היטב את המזון. העיכול מתחיל בפה לעיסה מיטבית מקלה על המשך העיכול לעיסה מאפשרת הגעה לתחושת שובע עם כמות מזון קטנה יותר לעיסה מחזקת את שרירי הלסת ומעודדת שחרור של רוק התמקדו בפעולת האכילה אכילה איטית, רגועה ושקטה מולידה אכילה בכמויות קטנות ובריאות

עפ"י חכמת הרמב"ם, בכל נגיסה רצוי להגיע לל"ב - 32 לעיסות כדי להגיע לעיכול טוב ורגוע של המערכת. ואני אומרת, אם אדם יתחיל ב15 לעיסות גם זה מועיל. משום שבפועל, ברוב המקרים האדם מסתפק ב3-4 לעיסות ומיד בולע. במצב זה, המזון מגיע לקיבה גולמי ואין מספיק אינזימי עיכול לפרק אותו. פירוק לא סופי של המזון מתבטא לרוב בגזים, התנפחות בטן, צרבות, דלקות ועוד...

להרגלי אכילה נוספים ולאורח חיים בריא מוזמנים להצטרף אליי